תורת היחסים – הבלוג של דוניצה תקשורת

לפעמים, כן, לפעמים, כדאי ושווה להרים מעט את הראש ולהסתכל מה קורה שם בחוץ, בעולם הגדול. סקר המדיה החברתית בעסקים, שבודק את שקרה במהלך 2009 בשוק האמריקני, הוא אחד מאותם מקרים שמצדיקים הפסקה (קצת ארוכה, אם לוקחים בחשבון קרוב ל-50 עמודי טקסט מלאים בטבלאות). 3000 אנשים מעסקים שונים לקחו חלק בבדיקה המעמיקה, שבאה לבחון את המגמות החמות ביותר בשימוש במדיה החברתית בקרב עסקים בארה"ב. שימוש ולא אימוץ, שכן כל הנבדקים דווחו על עשיית שימוש במדיה חברתית ביום יום שלהם כמקור לקבלת מידע עסקי רלבנטי.

מה אתם עושים שם, בזירה החברתית

אז איזה צימוקים הוצאתי משם?

- באופן לא משעשע ביותר, המנהלים (או לפחות אלה המגדירים עצמם ככאלה) משתמשים הכי פחות בכלים החדשים. מעט מעליהם נמצאים החברים בהנהלות הבכירות, ובצמרת המשתמשים מצוייה דווקא שכבת הנהלת דרג הביניים. לא מפתיע. יכולתי לספר על כמה התקלויות אישיות שלי עם המנהלים הללו, שהעדיפו להשאיר את העבודה ה'שחורה' לדרג השני והשלישי, וכך איבדו קשר עם המציאות.

- אנשים העוסקים בטכנולוגיית מידע (IT) עושים את השימוש הקטן ביותר במדיה החברתית, כשבצמוד אליהם מדדים אנשי השירות, הלוגיסטיקה והאדמיניסטרציה, שמשאירים את הזירה פנוי לאנשי היח"צ, המרקום והייעוץ בארגונים בהם הם פועלים. בהחלט. הראשים הקטנים של הפיתוח מעדיפים להמשיך לחטט למערכת בקרביים, ולא להוציא את הראש מהמים, אלא אם כן מישהו צעק 'אקזיט' לידם.

- חברות המיקרו (פחות מעשרה עובדים) עושים את השימוש הגדול ביותר בכלי המדיה החברתית, בעוד בחברות הגדולות באמת (מעל 500 עובדים), נעשה השימוש הדל ביותר. כמה נכון. הקטנים והזריזים, או הרעבים, היו מאז ומתמיד בחוד החנית של אימוץ החידושים.

- לגבי מקורות המדיה החברתית בהם נעשה שימוש, עולה מהסקר כי 69.1% לוקחים חלק בוובינרים (סמינרים מקוונים), 62.2% קוראים סקירות עסקיות למוצרים ושירותים, 62.2% מבקרים בפרופילים של חברות ואו מוצרים באתרים חברתיים, 55.1% קוראים בלוגים ארגוניים, 35.4% עושים שימוש ברסס ורק 29% משתמשים בטוויטר לאיתור מידע. הנתונים האחרונים מעניינים שכן בולטת מהם הפאסיביות. העיסוקים המוצהרים לא ממש דורשים פעילות יתר, כמו למשל לקיחת חלק בפורומים. כשנשאלו המשתתפים מהו מקור המדיה החברתית שהיה הכי שימושי עבורם, הצביעו מרביתם על הסמינרים המקוונים, חוסכי הזמן, הכסף והנסיעות הארוכות.

מה עוד?

- למרבית הנשאלים העיסוק במדיה החברתית הוא די חדש. 40% עוסקים בתחום פחות משנה, ועוד 31% בין שנה לשנתיים. העסק טרי ביותר. ומה עושים הרוב? נכון: מתחזקים פרופילים ונוכחות באתרי רשתות חברתיות. הפעילות הפופולרית השניה בדירוג: ניטור אזכורים בזירה החברתית ותחזוקה של בלוגים ארגוניים. מעניין שרק 31% עושים בזירה הזו שימוש לטובת גיוס עובדים חדשים.

- ואיך כולם מודדים את ההצלחה בשימוש בכלים החדשים? הדרך הפופולרית ביותר היא תנועה באתר, אחר כך קשר עם לקוחות פוטנציאליים ומודעות למותג.

- מבין הנשאלים שהשיבו כי הם מפעילים פרופיל באחד מאתרי המדיה החברתית, 80% עושים זאת בפייסבוק, 56% בטוויטר ובממוצע, לחברה יש נוכחות בשלושה אתרי רשתות חברתיות, כשהם מצהירים שאין כל כך הבדלים בינהם מבחינת ההשפעה על העסק.

- ניטור הפעילות של המותג במדיה החברתית מתבצע במרביתו באמצעות כלים חינמיים (חיפוש של גוגל, גוגל אלרטס, חיפוש בטוויטר וכד').

הכלים שמציעה המדיה החברתית לאנשי השיווק והעסקים, כבר לא רלבנטיים לקבוצות דמוגרפיות ספציפיות. ממש לא. הם גם לא משהו שמתעסקים בהם בשעות הפנאי. המדיה החברתית כבר כאן והיא תשאר איתנו להרבה זמן. כדאי מאוד להסתגל לרעיון, להטמיע אותו ולהבין היטב איך ניתן לעשות בהם שימוש מושכל.

שתף אותי

לפי מחקר מעניין שערכו Capgemini ו-In-Stat, גברים – נגמרו סופית כל התירוצים שלכם: המחקר מצא שאתם מסוגלים לבצע שתי פעולות בו-זמנית, ואפילו (וואו, איזה מהפכה) עוקפים את הנשים במחקר – מכל קבוצות הגילאים – במולטיטאסקינג. אבל רגע לפני שתתרגשו יותר מדי ותכריזו על עצמכם בתור המין המנצח (בכך שאתם עוקפים אפילו את הסטריאוטיפים המתוייגים כיתרונות נשיים) – בואו נוריד הוליך רגע ונבין במה אתם מנצחים אותנו מולטיטאסקינגית…. בצפיה בטלויזיה תוך צ'יטוט באינטרנט.

המחקר בדק צרכני-תקשורת בעלי זמן פנוי, ומצא כי שליש מהגברים הנבדקים וכרבע מהנשים הנבדקות – נוהגים לצרוך תקשורת תוך כדי גלישה באינטרנט. הנבדקים הצהירו על עצמם שהם אוהבים לבדוק בגוגל ולחפש באינטרנט אחר דברים שמופיעים בטלויזיה, וכן נוהגים לחלוק עם חברים מקוונים את דעתם על התוכניות הנצפות. הגברים הביסו את הנשים באופן מכריע בשימוש במולטיטאסקינג של טלויזיה-מחשב, בכל קטגוריית גיל שהיא.

בין גילאי 18-24 נמצא שימוש מולטיטאסקינג של כ-42% מן הגברים, ורק כ-33% מהנשים. כאשר מסתכלים על גילאי 30-34 כ-35% מהגברים צופים בטלויזיה תוך גלישה במחשב, בעוד הנשים שעושות זאת הן רק 29% מהנבדקות. שיא גבוה ומאוד לא צפוי לשימוש במחשב יחד עם טלויזיה נמצא עבור כולם דווקא בגילאי  35-39, אז נמדד כי 52% מהגברים עושים זאת, יחד עם 33% מהנשים. בגילאי 50-54 נמצא שימוש נאה למולטיטאסקינג תקשורתי זה, עם 35% משתמשים גברים, וכ-19% של נשים. אפילו גילאי ה-65+ לא נשארו חייבים והגיעו לנתונים נאים של 21% שימוש לגברים, ו-14% שימוש לנשים.

אז מה המסקנה מהמחקר הזה? נשים שנוטות לפעול במולטיטאסקינג ולבצע פעולות שונות במקביל, בו זמנית, זה לא דבר חדש. לא לחינם התפתח האדם וזכה לשרוד אבולוציונית. מה היינו עושים אלמלא ידעה האישה לחתל תינוק תוך חימום בקבוק מטרנה? האם אבא שלו היה מצליח? (שאלה רטורית, אין ספק). אולם גברים המסוגלים לעשיית שתי פעולות בו זמנית, זה ממש מסעיר! זה מעלה הרבה שאלות ותהיות קיומיות רציניות ביותר!

האם לחינם כל פעולתו של הגבר המצוי בבית מתמצית בעיקר בלזרוק את הזבל? האם הם באמת מקשיבים לך, בזמן שהם גם קוראים עיתון/ שוטפים כלים/ צופים במשחק כדורסל בטלויזיה? לפי המחקר פורץ הגבולות הזה, התשובה היא כ-ן.

מסתבר שהגבר המצוי, מסוגל. ברק אובמה אמר את זה קודם: "Yes, you can!" מי שמצליח להנאתו האישית ליצור התרכזות דו-מוקדית בטלויזיה ובמחשב, בעצם מפלג את מוחו לשתי נקודות של התרחשות. כן, גברים יקרים, אתם יכולים להקשיב ל-א', ולעשות ב'. אני אומרת, יאללה בנות! אם למטרות הנאה אישית של שעות פנאי, גברים מסוגלים לחלוקת קשב – הרי שצריך להתעקש על כך שימלטטאסקקו (מהמילה מולטיטאסקינג) גם את הניקיון של המטבח, הקניות במכולת וערימות הכביסה שמחכות. ולא עוד תירוצים שהם לא הקשיבו לך כי "את יודעת שהם לא מסוגלים לעשות שני דברים בו זמנית". הא-הא. תראו להן את המחקר. אין חכם כבעל ניסיון (מחקרי).

כן בנות, גברים מסוגלים למולטיטאסקינג

מסקנה חשובה נוספת: גברים הם יותר מתוכחמים מאיך שהם נראים. צריך לתת להם קצת קרדיט. דורות שלמים שאנחנו עושות הכל במקומם כי אנחנו חושבות שתא יחיד מככב להם במוח באיזור הריכוז.  אז עכשיו משאנחנו יודעות את האמת, הגיעה העת להכריז מלחמה על סדרי העולם, ולהשאיר אותם עם בקבוקי המטרנה. מה אתן אומרות?

שתף אותי

ההסלמה בין גוגל לבין שלטונות סין הגיעה לשיא המצופה: גוגל עוזבת את סין, ומעבירה את משרדיה להונג קונג, שם מנוע החיפוש שלה יהיה ללא שום צנזורה – בניגוד לתכתיבי הממשלה הסינית.  המרוויח העיקרי מכל הסיפור הוא מנוע החיפוש הסיני Baidu, שרושם עליות תלולות ברווחים ובמספר המשתמשים בשירותיו. רווחי הפרסום של Baidu.com עלו ב-81 אחוזים מאז תחילת חודש ספטמבר כאשר התחילו השמועות על היציאה האפשרית של גוגל מסין. המשקיעים לעומת זאת, עומדים אצל Baidu בתור כבר חודשים מתוך ציפייה לדקה שאחרי, שמתרחשת היום – השעה בה גוגל עוזבת סופית את המערכה הסינית.

המתחים שעלו בין גוגל והממשלה הסינית התעוררו בעקבות הפעלתה של מערכת הצנזורה הממשלתית הסינית באינטרנט ובאופן רשמי לפחות, המתחים התעוררו בעקבות העובדה שגורמים בממשלה פרצו לחשבונות פרטיים של משתמשי גוגל באופן חוזר ונשנה תוך הפרה בוטה של פרטיות המשתמשים ברשת. גורמים מוסמכים העריכו כבר זמן מה שאם לא תיחתם אמנה הדדית בנושאי הצנזורה וכיבוד חופש הפרט באינטרנט בין גוגל והממשלה הסינית (אמנה לפיה תתחייב הממשלה לכבד נושאים אלה) – תעזוב ענקית החיפוש העולמית את סין. העזיבה המתממשת של גוגל את סין משאירה את מנוע החיפוש Baidu עם שליטה מלאה כמעט בשוק מנועי החיפוש הסיני, שוק שמחזיק קהל משתמשים של 300 מיליון איש.

מה הרקע שמביא חברת ענק כמו גוגל לרצות לוותר בעצם, על שוק עצום כזה? מסתבר כי מאז השיקה את הסניף הסיני שלה ב-2005, הסכימה ענקית מנועי החיפוש גוגל לתכתיבי צנזורה סיניים. מנוע החיפוש הסיני שהקימה (Google.cn) הוקם החל מימיו הראשונים עם פלטפורמה שמצנזרת חיפושים הקשורים לסקס, פורנוגרפיה או נושאים רגישים בפוליטיקה הסינית (למשל: מי שמחפש את הערך דמוקרטיה בגוגל סין יגיע לאתר של הממשלה). גוגל אף הוסיפו ונתנו לממשלה יכולת לבקר תכנים פוליטיים אחרים ולצנזרם עצמאית. אולם, למרות כל זאת, בשנה האחרונה הידקה הממשלה הסינית את המושכות שלה מאחורי העולם האינטרנטי והעלתה את רמת החסמים והבקרה מאחורי פעילות האינטרנט בסין לרמה שגוגל כבר לא יכלה לשתוק עליה. כחלק מפעילותה חסמה הממשלה כל גישה לאתרי מדיה חברתית כפייסבוק, יו-טיוב וטוויטר – יחד עם בלוגים ואתרים המנסים לקדם זכויות אדם, או לחילופין ביקורת על הממשלה הסינית. העליה המטאורית של מדינת סין והכלכלה הסינית (שהיא כבר ה-2 בעולם אחרי ארה"ב) בוודאי מפחידה רבים וטובים. בעקבות ההחלטה הדרמטית הסופית שהוכרזה על העזיבה של גוגל – קמו קולות רבים שטענו שלממשלת ארצות הברית יש חלק בהחלטה של חברת הענק.

בגוגל, שהנהיגה גישה סבלנית כלפי הממשלה הסינית וה-"קריזות" התקופתיות שלה בהקשר לצנזורה, הרגישו כנראה שהגבול שהם מוכנים לסבול בעבור היושרה המקצועית שלהם כחברה גלובלית הולך ויורד. שאלות מוחשיות על העתיד, שכרגע סין אמורה להוביל אותו תוך עשר-עשרים שנה – החלו עולות. מה הגבול לכיבוד זכויות אדם, מול הקפיטליזם בגזרה הסינית? עד כמה יכולה מדינת סין הסמי-דיקטטורית להשפיע על צריכה אינטרנטית של העולם כולו בעתיד? גוגל החליטו לנקוט בעמדה, ויפה שעה אחת קודם: על הפריצה של הממשלה הסינית לחשבונות משתמשים בגוגל, החברה כבר לא יכלה לעבור בשתיקה – וההחלטה לעזוב נפלה סופית. חברת Baidu הסינית, בהחלט צריכה להודות לגוגל על העמידה מול הממשלה – לא כאקט לקידום האזרחים הסינים לעבר אוטופיה של זכויות אדם מינימליות או עתיד ורוד יותר, אלא דווקא כאקט לקידום מזומנים גדולים בכיס שלה.

ומדוע אנחנו צריכים לדון בסיפור הזה? מה הקשר אלינו? בראש ובראשונה, עולות שאלות חשובות מאוד על העתיד של האינטרנט העולמי. סין הולכת ומשתלטת על העולם: כבר אין כמעט חברה גדולה שלא מייבאת חומרי גלם מסין, או מייצאת אליה טכנולוגיות. השוק הסיני מונה חצי מתושבי העולם, ורק הולך וגדל מיום ליום ומשנה לשנה. אם כך מתייחסת הממשלה הסינית אל האינטרנט שלה, ככלי לבקרה אחר האזרחים ושליטה בהם – מה יהיה עתידו של האינטרנט העולמי?

המדיה החברתית, על שלל אתרי הרשתות החברתיות שהיא אחד הדברים הגדולים ביותר שקיים היום – מבחינת פנאי, תקשורת בין אישית בין אנשים, וכלי שיווקי עבור חברות ומותגים – היכן היא תעמוד בעתיד? בסין כבר אין שום גישה לאתרים חברתיים, והם נתפסים כאיום בפני השלטונות על הסדר הציבורי. האם אנחנו, המשתמשים האינטרנטיים של שנת 2010, יכולים בכלל לתפוס את חיינו ללא פייסבוק ויוטיוב? מה יקרה מבחינת המיזוג הבלתי נתפס הזה, בין החופשיות שלנו כבני האומה המערבית עם הדמוקרטיה וחופש הדיבור – לבין סין והעולם של השווקים האסיאתיים, שמכבדים דיקטטורה גולמית, וחופש דיבור בהם הוא זכות יתר שלא כולם מחזיקים בה? או במילים אחרות, לאן העתיד הולך לקחת אותנו. הדבר היחיד שידוע בינתיים, הוא שגם החברות הכי מבוססות בעולם המערבי והיציב שלנו נכון לעכשיו, הענקית הגלובלית גוגל – כנראה הולכת להכנע לסינים ולהתרחק. האם Baidu היא הגוגל של המחר? מחשבה מטרידה משהו.

שתף אותי